Search
  • איל ביגר

ואני ראיתי ברוש

אם נשים שלושה יהודים בחדר נקבל מיד עשר דעות, אבל אם נשים שלושה עצים בשטח מוזנח בעיר או ביישוב נקבל מיד עשרה יתרונות.


ברוש- העץ האהוב על וינסנט ואן גוך


מבחר מכחישי נטיעות מלעיזים כנגד פעולה יישומית ברוכה המלווה את תקומת עמנו ואת המאמצים העולמיים למיתון שינוי האקלים במגוון טיעונים והסברים. עיקר הטיעונים מצביעים על היות רוב השטחים הפנויים לנטיעות ברחבי הארץ מדבריים, חקלאיים, מיועדים לפיתוח או מצויים בתחומן של שמורות הטבע המיועדות לשימור הצומח הטבעי. על מנת לחרב לחלוטין את הרעיון של נטיעת עצים לתועלת סביבתית, מציינים המלעיזים שאנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, דלת גשם ועתירת היי-טק, ולעץ ישראלי לוקח יותר מדיי זמן לגדול מכדי שנראה החזר על ההשקעה בזמן סביר...

אז...אה... הכל נכון. לכאורה. רוב השטחים הפנויים בארץ אכן שייכים ל-4 הקטגוריות שצוינו – ולחלק מהעצים – ובעיקר לאלה מהמינים המקומיים - לוקח קצת זמן להפוך משתיל לעץ, לזקוף קומה, ולייצר צל, נוף, קרירות מקומית, בית לבעלי חיים וחמצן. עוד מוסבר שנטיעת עצים כפתרון למשבר האקלים תאפשר למקבלי החלטות להתחמק מקידום יעדים אחרים בתחום, כמו אנרגיה מתחדשת וטיפול מושכל בפסולת.


אלא שטענות אלו המועלות על-ידי נוקשי מקלדת ומחשבי קיצין למיניהם לא לוקחים בחשבון ארבעה טיעוני נגד משכנעים וברורים התומכים בנטיעת עצים רבתי. לפני קריאת השורות הבאות מומלץ להישיר עין אל היערות הנטועים ואל החורשות הטבעיות מיער יתיר ועד לגבול הלבנון – ולחבק את העץ הקרוב למקום מגוריכם חיבוק אמיץ ואוהב.

מצאי שטחים: בישראל הצפופה ערים רבות ויישובים קטנים ומגוונים ובכולם יש שטחים רבים שאינם נכללים בקטגוריות שלעיל. מגרשים מוזנחים, שצ"פים שטרם פותחו, שטחים שאינם מיועדים לבנייה עתידית, חצרות בתים ובניינים, בתי ספר ומוסדות ציבור שבכולם אפשר וכדאי לנטוע עצים. בתוך הערים ובתווך שביניהן פרושות תשתיות כמו כבישים, מסילות רכבת, מתקני חשמל, מים וביוב שגם לצידם ניתן וראוי לנטוע. במסגרת "יער האקלים" פרסמנו קול קורא להקצאת שטחים בגודל 3 דונם ומעלה לנטיעה, וכ-190 רשויות שלחו תצלומי אוויר והתחייבות להכנת השטח ולאספקת מים.

לסיכום: בואו נשתול בכל השטחים הפנויים בעיר ובכפר לצד תשתיות – ואז נדבר על היתר

קצב צימוח: צאו וחשבו איך הייתה נראית הארץ לולא מבצע הנטיעות העצום של קק"ל ב-100 שנות שיבת ציון המודרנית. לו חשבו שקצב הצימוח הישראלי הוא לא מספיק מהיר כדי להצדיק את הנטיעה, היינו חיים בארץ שוממה עד היום. כדי לזרז את קצב הצימוח אנחנו נוטעים מינים איטיים יותר יחד עם מהירי צמיחה, שחלקם מקומיים (תות עץ, חרוב וכו') וחלקם מיובאים (סיגלון, מורינגה וכו'). כדי להתגבר על מיעוט הגשמים, אנחנו דואגים להשקות במשך 3 שנים, ולבחור מינים שמסתדרים עם המצב בארץ. הדואג לארוחתו זורע חיטה, הדואג לדורות נוטע עצים !! (פתגם עממי שגור)

לסיכום: בחירת מינים והשקיה בשנים הראשונות מייצרות חורשות ויערות בקצב סביר. ומומלץ להסתכל קדימה מעבר לאופק המקובל של 3 שנים להחזר השקעה פיננסית.

עיכוב פעולות אחרות לשימור אקלים: בשנת 2021 יש קונצנזוס סביבתי ברור שאינו קשור למציאות פוליטית ולהתחייבויות בינלאומיות ב-3 נושאים: צריך, חשוב וכדאי לנטוע עצים, לשתול פאנלים סולאריים ולמנוע הטמנת פסולת. להצהרה הזו יש היבטים, מורכבות וקצבי יישום משתנים – אבל העגלה כבר יצאה מן התחנה ורואים התקדמות לעבר המטרה, בין אם במדיניות, חקיקה ותמריצים ובין אם בביצוע בפועל. בעשור הקרוב אנחנו צפויים לראות במקביל צמיחה של כושר הייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים, מעבר הדרגתי לרכבים חשמליים, ומהפכה בהתייחסות לפסולת שתהפוך ממטרד למשאב. מישהו באמת מאמין שנטיעת מאות אלפי עצים תעכב את המגמות הללו?

לסיכום: בואו ניטע עצים – אף פוליטיקאי, ראש עיר או פקיד ציבורי לא יעכב פעילות משמרת אקלים אחרת בגלל העצים.

שטחים תפוסים: זה נכון שהרבה שטחים פתוחים הם שטחים חקלאיים או מדבריים אבל האם עלינו להיות כבולים לעד בקונספציות מהעבר ? המון שטחים חקלאיים נטושים מחוסר כדאיות כלכלית. באתרים מדבריים נוטעים חורשות קטנות ובינוניות של מינים מתאימים. היער הנטוע הגדול בישראל ניטע במדבר צפונית לבאר שבע והוא מקיים מערכות אקולוגיות מרשימות ומיקרו-אקלים משופר יחסית למדבר שמקיף אותו.

לסיכום: בעידן של שינוי אקלים ומשבר סביבתי גדול מומלץ להוציא את הראש מהקופסה ולשנות את התפיסה שמטע אשכוליות נטוש או שטח פתוח על ספר המדבר אינם ראויים לנטיעה.


וכמו שאמר המשורר:

ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה

53 views0 comments

Recent Posts

See All

© 2020 by DigitalGoodEnergy

יוזמת האנרגיה הטובה (ע"ר 580499572)
משק 23, אביעזר, ד.נ 99860